المدرسة المعمدانيّة في الناصرة

العقاب الجسدي يقلل نسبة الذكاء (بالعبرية)
2009/09/29


عن هآرتس 29.9.2009

האמנם חוסך שבטו שונא בנו? מחקר חדש שנערך בארה"ב מגלה שלילדים שאינם מתחנכים באמצעות ענישה גופנית יש בממוצע מנת משכל גבוהה יותר מאשר לילדים שחטפו מכות. על פי ממצאי המחקר, ככל שילד יספוג יותר פליקים וסטירות, כן תרד מנת המשכל שלו בהשוואה לילדים אחרים.

במסגרת המחקר נבחנה מנת המשכל (IQ) של 1,510 ילדים בשתי קבוצות גיל: 806 ילדים בני שנתיים עד ארבע שנים, ו-704 ילדים בני חמש עד תשע. מנת המשכל של הילדים נמדדה שנית ארבע שנים אחרי המדידה הראשונה. החוקרים, פרופ' מוריי שטראוס מאוניברסיטת ניו המפשייר ומלי פסקל מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, גילו שהילדים שהוכו מקרב קבוצת הגיל הצעירה יותר קיבלו במבחן האיי-קיו ציון הנמוך בחמש נקודות בממוצע מבני גילם שהוריהם אינם מאמינים בענישה גופנית. בקרב הילדים המבוגרים יותר נרשם פער של 2.8 נקודות איי-קיו לטובת הילדים שלא ספגו מכות מהוריהם. "ענישה גופנית" הוגדרה במחקר כהכאת ילד או ילדה, לרוב בישבן, לפחות שלוש פעמים בשבוע, וזאת בהתאם למה שדיווחו הורי הילדים, שרואיינו במהלך המבחנים. ההורה המכה היה לרוב אמו של הילד.

"באופן כללי ניתן לומר שענישה גופנית מאיטה את קצב התפתחות היכולות השכליות", אמר פרופ' שטראוס בראיון למונטריאול גאזט. "כל הילדים גדלו ונהיו חכמים יותר עם הגיל, אבל אלה שקיבלו מכות החכימו קצת פחות". בתוצאות המחקר שוקללו גם גורמים נוספים העשויים להשפיע על ההתפתחות השכלית, החל ממשקל הילדים בעת הלידה ועד למצב הסוציו-אקונומי של המשפחה ורמת ההשכלה של ההורים.

במחקר נמצאה לא רק התאמה בין תכיפות המכות שספגו ילדים להאטה בהתפתחותם השכלית, אלא גם עדות לכך שהתפתחותם המנטלית של ילדים קטנים יותר ניזוקה מהמכות בצורה קשה יותר. על כך אמר פרופ' שטראוס כי "זהו ממצא אכזרי ואירוני, משום שאומרים שזה בסדר להכות ילדים קטנים משום שהם לא יזכרו דבר בבגרותם". אולם, המשיך, "הממצאים שלנו מראים שהילדים הקטנים יותר, בני השנתיים עד שש, הם גם הפגיעים ביותר".

המחקר לא הוגבל לבחינת תבונתם של ילדים אמריקאים בלבד: שטראוס ניתח גם את ממצאיהם של סקרים שנערכו בקרב כ-18 אלף סטודנטים מ-32 מדינות שונות. הוא מצא שבאופן כללי, מדינות שמנת המשכל הממוצעת שנמדדה בהן היתה גבוהה ביחס לאחרות, היו גם אלה שבהן הענישה הגופנית אסורה בחוק או אינה מקובלת חברתית.

יוצאות דופן היו חמש המדינות שבהן נמדדה מנת המשכל הממוצעת הגבוהה ביותר: הונג קונג, יפאן, קוריאה, טייוואן וסינגפור. שטראוס הסביר את הסתירה בדגש החזק שניתן במדינות אלה למצוינות אקדמית.

"ענישה גופנית אינה משפרת את ההתפתחות הקוגניטיבית, את המיומנויות הלשוניות או את היכולת לפתור בעיות", אמר למונטריאול גאזט דייויד דיי, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת ריירסון שבטורונטו. דיי הוסיף כי הוא ממליץ להורים להשתמש בחיזוקים חיוביים ולא במכות לשם חינוך ילדיהם. "ענישה גופנית מפחידה מאד ילדים, מכיוון שבגיל צעיר הם אינם מסוגלים להתמודד עם המתח והמועקה הנלווים לה", הסביר. "לענישה כזו יש השפעה ארוכת טווח עליהם". לדבריו, ענישה גופנית משולבת בדרך כלל במנהגים שליליים אחרים של ההורים, כמו צעקות או מניעת מזון - שגם הן הרסניות להתפתחותו השכלית והרגשית של הילד.


 
© 2008-2009 كل الحقوق محفوظة للمدرسة المعمدانية في الناصرة
Design & Development ITSOFTEX , Powered by Yafita